פורים באלקסר כביר

פורים, ב- 14 לחודש אדר, בלוח השנה היהודי, הוא החג היחיד לזכר אירוע שאירעה בגולה, מחוץ לארץ ישראל, בפרס, בזמן של מרדכי ואסתר המלכה. הווזיר הגדול, המן, צווה להרוג את כל היהודים באימפריה הפרסית הענקית, ובזכות התערבותה של המלכה היהודיה, המלך התיר למרדכי, דודה, לארגן את ההגנה של היהודים, שבכך ניצלו מהרס ומוות.

אצל קהילות יהודיות אחדות  נוהגים לחגוג פורים שני, לזכר אירוע מקומי, שבו היהודים ניצלו מהשמדה בדרך נס.

בשנת ה'של"ח, ראש חודש שני של אלול חל ב-4 באוגוסט 1578 למניינם, תאריך עצוב בהיסטוריה של פורטוגל – כי זה היה יום תבוסת הכוחות הפורטוגליות בקרב על אלקסר כביר, שבמהלכו נעלם באופן מסתורי המלך הצעיר סבסטיאן.

המסורת המקומית מספרת שכאשר הצבא הפורטוגלי הגיע לפאתי אלקסר-כביר, שני אנוסים (צאצאים של היהודים הפורטוגלים שנלקחו בכוח לטבילה הנוצרית) שהיו חלק מן הכוחות הפורטוגלים, באו לדבר בחשאי עם יהודי העיר.הם גילו להם כי המלך הנוצרי, טרם הפליג לאפריקה, הלך לכנסייה בליסבון, ושם נשבע לאלוהיו כי אם ינצח את הקרב, יכריח את כל היהודים של האזור הזה להתנצר, כמו שעשה המלך מנואל הראשון בזמנו לכל האוכלוסייה היהודית של פורטוגל.

יהודי אלקסר-כביר נכנסו בהלם, אך רבניהם ציוו לעשות יום של תענית ותחנונים, כפי שעשתה אסתר המלכה, ויזעקו לה' שיציל אותם מן הגזרה המרה.

ואז, במהלך הקרב, מת מולי מוחמד, המלך המורי שהודח על ידי דודו עבד אלמלכ, ועל-כן התחבר למלך פורטוגל בתקווה שזה ישיב לו את הכתר.

זמן קצר לאחר מכן נפטר  גם עבד אלמלכ בעצמו, על פי האגדה, כתוצאה מהרעלה. עם זאת, המורים של אלקסר-כביר החליטו להסתיר את דבר מות המלך, בעזרת הרופא היהודי של המלך, ולהמשיך את הקרב, תחת פיקודו של אחיו של השליט המת.

תוך זמן קצר נעלם המלך הנוצרי, באופן מסתורי., סביר להניח שנפצה אנושות בקרב. אבל מאז נעלמו עקבותיו לחלוטין. בהעדר מפקד, הפורטוגלים, שממילא כבר התחילו להתמרמר נגד שגיאות טקטיות רבות של דון סבסטיאן, התפזרו והרבה מהם נספו תחת החרבות של המורים. אחרים נפלו בשבי.

אלקסר כביר לא נפלה ודון סבסטיאן נעלם ולא נמצא לעולם. ברוח המשיחי של התקופה נוצרה אצל הפורטוגלים צפיה שיחזור יום אחד, אולי אחרי מאות שנים, בערפל הבוקר…

המערכה נכנסה בהיסטוריה בשם "קרב שלושת המלכים" לזכר המלכים שנספו בה.

ואז קבעו הרבנים ואנשי האמונה של מרוקו שאחל מאותה שנה, ולדור ודור, בכל שנה ושנה, הקהילות האלה יחגגו ביום ב' של ראש חודש אלול, חג פורים שני, בשמחה רבה, יום שבתון  מכל מלאכה, ומשלוח מנות לאביונים.

כל זה נרשם על מגילת קלף שעד היום הזה קוראים בבית הכנסת של טנג'ר וגם בארץ יש משפחות שמחזיקות עותקים. נוהגים לקרוא אותם בבתי הכנסת ובבית ביום שנקרה שם "פורים סבסטיאנו" וגם "פורים דסבסטיאן יש"ו" (ימח שמו וזכרו).

הסיפור של תבוסת דון סבסטיאן באלקסר כביר מוזכר גם על-ידי היסטוריונים יהודים, כמן יוסף הכהן ב"עמק הבכה", שבו הוא מיחס את תבוסת סבסטיאן לענישה אלהית על המרת הדת מאונס של היהודים ב-1497; וגם עמנואל אבואב, ב"נומולוגיה", שמיחס את כשלון הפורטוגלים להגלית הילדים היהודים, על ידיד ז'ואון השני, לאי סאון טותה, ששמואל אוסקה קרה "אי הלטאות", בגלל אוכלוסיות התנינים שבה.

 בתמונה: החלק הראשון של מגילת סבסטיאן.

 Imagem

ביבליוגרפיה:

O minuto vitorioso de Alcácer Quibir : batalha do Mohácen, 4 de Agosto de 1578 / José de Esaguy. Lisboa : Agência Geral das Colónias, 1944.

A lição de Alcácer Quibir / Mário José Domingues. Lisboa : Civilização, 1975.

A batalha dos três reis : uma narrativa de heroísmo e lenda. [S.l.] : Ledo, 1990.

Alcácer-Quibir 1578 / José de Esaguy. Lisboa : Império, 1950.

Battle of Alcacer Quibir /

Battle of Alcacer Quibir / Jesse Russel

מגלות לימי פורים מיוחדים בעיר טנג'ר

מודעות פרסומת